מונחים רפואיים עיקריים בהם נשתמש במהלך הקורסים.
על מנת להתקדם בתוכן בקלות, לבדוק וללמוד ביעילות את המונחים וההגדרות, כדאי שמילון המונחים יהיה פתוח תמיד.
א
אבחון גנטי טרום השרשה (PGD): פרוצדורה חדשנית ופורצת דרך שמשלבים יחד עם טיפולי הפריה חוץ גופית. השיטה מאפשרת לבחור, לאחר בדיקה, את העוברים שאינם נושאים הפרעות כרומוזומליות או פגמים גנטיים ספציפיים לפני החזרה לרחם.
אואוציט: שם נוסף לביצית, תא הרבייה הנקבי.
אולטרסאונד (US): בדיקה שמטרתה לסקור את איברי האגן כולל צוואר הרחם והרחם, החצוצרות והשחלות ואף לזהות ליקויים ומחלות. בנוסף, הבדיקה מסייעת בהערכת הרזרבה השחלתית.
אזוספרמיה (היעדר זרע): מצב בו תאי זרע נעדרים מהזרמה (שפיכה). מצב זה שכיח בקרב כ- 5-10 אחוזים מהגברים המגיעים לטיפולי פוריות.
איסוף ביציות, שאיבת ביציות: שלב במחזור טיפול של הפריה חוץ גופית במסגרתו מוציאים, בהליך כירורגי, ביציות משחלותיה של אישה אותן מפרים או מאחסנים.
אי פריון: מצב רפואי המוגדר כאשר אישה מתחת לגיל 35 אינה מצליחה להתעבר, לאחר 12 חודשים שהיא ובן זוגה מקיימים יחסי מין תכופים וללא אמצעי מניעה. אם גיל האישה הוא 35 ומעלה, מצב של אי פריון נקבע לאחר 6 חודשים של ניסיונות להרות וקיום יחסי מין תכופים וללא אמצעי מניעה.
אי פריון לא מוסבר: קטגוריה אבחנתית בה משתמשים כאשר גבר, אישה או זוג חווים אי פריון. כלומר, הם אינם מצליחים להיכנס להריון למרות שהבדיקות אינן מצביעות על בעיה כלשהי.
אל וסת (אמנוריאה): היעדר וסת. האבחנה ניתנת כאשר אישה אינה מקבלת וסת במשך שלושה חודשים או יותר.
אם נושאת: פונדקאית שנושאת תינוק ברחמה עבור הורים מיועדים ואין לה קשר ביולוגי עם התינוק. העובר של ההורים המיועדים מועבר לרחם הפונדקאית, שנושאת את ההיריון ויולדת את התינוק.
אסטרוגן (E2): הE2 מתייחס להורמון האסטרדיול או לרמת האסטרוגן בדם ועל פיה ניתן להעריך כמה ביציות ייאספו בהליך של שאיבת ביציות, במסגרת מחזור טיפול של הפריה חוץ גופית. רמת האסטרוגן מתואמת עם מספר הזקיקים בשחלותיה של אישה.
ב
בדיקת זרע: בדיקה שמעריכה ומאבחנת את שפיכת הזרע (זרמה) של גבר כולל ספירת זרע, מבנה וצורה של הזירעונים (מורפולוגיה) והתנועתיות שלהם.
בדיקות סקר גנטיות להריון: בדיקות שהורים לעתיד מבצעים כדי לברר נשאות גנטית ליותר מ- 100 מחלות ותסמונות. בדיקות אלו נועדו לאתר תכונות גנטיות נפוצות, בקרב עדות מסוימות כמו למשל תכונות רצסיביות או תכונות בעלות סיכוי לגרום למחלות חמורות במקרה שהצאצאים נושאים אותן.
בטא hCG: בדיקת בטא או בדיקת דם לגילוי הריון, בודקת נוכחות בדם של הורמון hCG (גונדוטרופין כוריוני אנושי). בשלבי ההיריון הראשונים, רמות ההורמון בדם עולות בהתמדה ומשמשות אינדיקציה לכך שמתפתח הריון תקין.
ביוץ: כאשר שחלה משחררת ביצית בוגרת ובשלה. ביוץ מתרחש, אצל רוב הנשים, מדי חודש באמצע המחזור החודשי.
ביצית: תא רבייה נקבי שנקרא גם אואוציט.
בלסטוציסט (בועית הנבט): חמישה עד שישה ימים לאחר היווצרות זיגוטה, תוצר של איחוד בין זרע וביצית, הזיגוטה תתפתח לבלסטוציסט – אשכול או מצבור של תאים שמתמקם ברחם.
ג
גופיף צהוב: מבנה שנותר לאחר הביוץ ויציאת הביצית מהזקיק. הגופיף הצהוב מייצר פרוגסטרון שתומך בהריון חדש שנוצר.
גורם גברי לאי פריון: כאשר גורם אי הפריון, אצל זוג המנסה להרות, הוא בעיות אצל הגבר וכן כאשר בעיות פוריות אצל גבר תורמות לבעיות פוריות שזוהו אצל האישה.
גורם חצוצרתי לאי פריון: מתייחס לחסימה חלקית או מלאה של החצוצרות, שמונעת את המפגש בין הזרע והביצית (כולל הצטלקות והידבקויות אגניות), וגם כאשר ביצית אינה יכולה להתקדם או לנוע אל עבר השחלה מה שגורם לאי פריון אצל האישה.
גירוי שחלתי: שימוש בתרופות במטרה לעורר ולגרות את השחלות לייצר ביציות.
גירוי שחלתי מבוקר(COS): תהליך במסגרתו משרים ביוץ באמצעות תרופות לפוריות כמו איקקלומין (קלומיד) ומטפורמין.
גמטה: תא רבייה, יכול להתייחס לביצית או תא זרע.
ד
דיכוי הציר ההורמונלי: אחד השלבים הראשונים במחזור טיפול של הפריה חוץ גופית – האישה מקבלת תרופה שבאופן זמני “מכבה” את פעילות השחלות ובהמשך מקבלים תרופות ש”מדליקות” אותן מחדש. התרופות מאפשרות לשלוט על הביוץ ועל תהליך הבשלת הביציות.
ה
הורמון אנטי מולריאני (AMH): הורמון שמנבא את הרזרבה השחלתית ואת הספקת הביציות שנותרה לאישה. ה- AMH מיוצר על ידי תאי גרנולוזה שנמצאים בזקיקי השחלה. רמות ההורמון בדם הן אינדיקציה לגודל או כמות הזקיקים שנותרה. לפיכך, ככל שאישה מבוגרת יותר מאגר הזקיקים בשחלותיה קטן וכך גם יורדת רמת ה- AMH, עד אשר בגיל המעבר (מנופאוזה) אין זכר להורמון.
הורמון ההצהבה (LH): מיוצר על ידי תאים בבלוטת יותרת המוח. אצל נשים, LH אחראי על הביוץ. עליה ברמת ההורמון (נקרא גם פרץ LH), מובילה להבשלת ביצית ושחרורה אל החצוצרה.
הורמון כוריוני אנושי (hCG): מופק בזמן היריון. בשלבים הראשונים להיריון, רמת ה- hCG בדם עולה בהתמדה, מה שמהווה אינדיקציה לכך שמתפתח הריון תקין. בדיקת דם להריון (בדיקת בטא) בודקת ומודדת את רמת הורמון ה-hCG בדם.
הורמון מגרה זקיק (FSH): הורמון שהמוח משחרר כדי לעורר גדילה והתפתחות של זקיקי השחלה (שקים או מבנים בשחלות שכל אחד מהם מכיל ביצית מתבגרת).
הורמון מגרה תירואיד (TSH): מופרש על ידי בלוטת יותרת המוח ומשמש הורמון משמעותי בתהליך הרבייה האנושי. ל- TSH מיוחסת חשיבות רבה בתחום טיפולי הפוריות וההפריה המלאכותית.
הורמון משחרר גונדוטרופינים (:(GnRH הורמון המעורב בהפעלת תהליך הביוץ.
הזרעה תוך רחמית, הזרעה מלאכותית (IUI): הליך רפואי במסגרתו זרע מוזרק ישירות לתוך חלל הרחם, דרך צוואר הרחם, כדי לסייע בתהליך ההפריה.
הזרקת ספרמטידים עגולים, הפריה על ידי תאי זרע ראשוניים (ROSI): טכניקת הפריה ניסיונית בה מפיקים תאי זרע ראשוניים מהאשכים והחומר הגנטי שלהם מוזרק ישירות לתוך הביצית.
החזרת עוברים: הליך במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית בו מחזירים עובר(ים) לרחם האישה.
החזרת עוברים מוקפאים (FET): שלב בטיפול של הפריה חוץ גופית בו מחזירים לרחם עובר או עוברים שעברו הקפאה קריוגנית ולאחר מכן הפשרה.
היסטרוסקופיה (HSC): הליך רפואי במסגרתו מכשיר דק דמוי טלסקופ מוחדר דרך צוואר הרחם אל תוך הרחם. באמצעות ההיסטרוסקופיה הרופא/ה מקבלים הדמיה ויזואלית של האזור.
היעדר ביוץ: מצב בו אישה אינה מבייצת כלל, או שהיא מבייצת לעתים רחוקות.
העברת גמטות לחצוצרהGIFT) ): טכניקת הפריה מלאכותית בה מחלצים ביציות משחלותיה של אישה, מערבבים אותן עם תאי זרע ומיד מחזירים אותם לחצוצרה לצורך הפריה, בעזרת צנתר. למרות שמשתמשים בשיטה לעיתים נדירות, ה- GIFT היא אלטרנטיבה להפריה חוץ גופית מסורתית.
הפלה טבעית: אובדן, באופן טבעי, של הריון המסתיים במות העובר או השְׁלִיל במהלך 20 השבועות הראשונים להיריון.
הפלות חוזרות ואובדן הריון (RPL): מצב המוגדר לאחר רצף של שתיים או יותר הפלות טבעיות בזו אחר זו, המתרחשות לפני שבוע 20 להריון. ניתן לייחס הפלות חוזרות למגוון גורמים בין היתר פגמים גנטיים, רחם בעל מבנה לא תקין, שרירנים ברחם, הצטלקויות, חוסר איזון הורמונלי ומצבים רפואיים נוספים.
הפקת זרע מהאשך (TESA): פרוצדורה פשוטה במסגרתה אוספים זרע מתוך האשכים בעזרת מחט. גבר עשוי להידרש להליך כאשר שפיכת הזרע שלו אינה יוצאת דרך הפין או שהוא עבר וסקטומי (פרוצדורה בה חותכים או אוטמים את צינורות האשך).
הפריה: כאשר תא זרע חודר לביצית והחומר הגנטי של שני התאים מתלכד. לאחר הפריה, כאשר ביצית מופרית משתרשת ברחם, נוצר היריון.
הפריה חוץ גופית, הפרית מבחנה (IVF): אחת משיטות ההפריה המלאכותית, בה מערבבים בצלוחית מעבדה ביציות וזירעונים (תאי זרע). כאשר תא זרע מצליח להפרות ביצית והתאים מתחילים להתחלק, מעבירים את העובר לרחם האישה, בתקווה שהוא ישתרש בדופן רירית הרחם ויתפתח לשְׁלִיל עד תום ההיריון.
הפריה חוץ גופית במחזור טבעי: תהליך של הפריה חוץ גופית, במהלכו מתבצע מעקב צמוד אחר מחזור חודשי טבעי של אישה ללא התערבות של תרופות (בהן משתמשים בטיפולי פוריות והמשפיעות על ייצור טבעי של ביציות).
הפריה מלאכותית (ART): טכנולוגיה וטכניקות שמשפרות פוריות ומקדמות הריון. הפריה מלאכותית היא מונח רחב שכולל טיפולי פוריות ובכלל זה הפריה חוץ גופית במסגרתה מבצעים פעולות על הזרע והביצית.
הקפאה קריוגנית: תהליך הקפאה, לצורך שימור ושימוש עתידי, של ביציות או עוברים שנוצרו במחזור של הפריה מלאכותית.
הריון ביוכימי: מונח רפואי בו משתמשים לתיאור הפלה מוקדמת מאד, שמתרחשת בדרך כלל בשבועיים הראשונים לאחר החזרה של עובר לרחם.
הריון חוץ רחמי: הריון שבו ביצית מופרית משרישה במקום אחר מחוץ לרחם.
הריון כימי: מונח נוסף המשמש לתיאור הפלה שמתרחשת בשלבים מוקדמים מאד של ההיריון, כשבוע-שבועיים לאחר החזרה של עובר לרחם.
הריון קליני: הריון שבא לידי ביטוי בשני אופנים – בדיקת אולטרסאונד שמראה אחת משתיים – פעימות לב של עובר, או שק הריון (שק עם נוזל ברחם) ורמות גבוהות של הורמון ההיריון hCG.
השרשה: ביצית מופרית נאחזת בדופן רירית הרחם ומשרישה. השרשה מתרחשת תוך 6 עד 12 ימים מהפריית הביצית.
התמחות באנדוקרינולוגיה ורפואת פוריות: רופא/ה מומחים בגניקולוגיה ומיילדות שעברו הכשרות
נוספות בתחומים של רפואת פוריות והפרעות ומחלות של המערכת האנדוקרינית.
ז
זיגוטה: ביצית מופרית בחצוצרה.
זקיק: שק קטנטן מלא בנוזל, נמצא בשחלות ובו מתפתחת ביצית.
ח
חצוצרות: זוג איברים דמויי שפופרת, ממוקמות בכל אחד משני צדי הרחם. חצוצרה היא האיבר בו מתרחש המפגש בין תא זרע וביצית ומתחיל תהליך של הפריה.
ט
טסטוסטרון: הורמון מין זכרי, מיוצר באשכים ומסייע בייצור תאי זרע.
ל
לפרוסקופיה: פרוצדורה ניתוחית זעיר פולשנית בה מחדירים מכשיר דק, דמוי טלסקופ, שנקרא לפרוסקופ דרך חתך קטן שמבצעים בדופן הבטן. הפרוצדורה מאפשרת לרופאים לצפות באיברים, לאבחן ואף לבצע פעולות על איברים בחלל הבטן.
מ
מורפולוגיה: בהקשר של פוריות, מורפולוגיה מתייחסת לגודל ולמבנה של תא זרע.
מיעוט תאי זרע (אוליגוספרמיה): מצב רפואי בו בשפיכת הזרע (זרמה) יש מיעוט תאי זרע, מצב שגורם לאי פריון גברי.
מיקרו מניפולציה (ICSI): טכניקת הפריה בה משתמשים כאשר ספירת תאי זרע בשפיכה של גבר היא נמוכה מדי, או שהזרע באיכות ירודה ולכן תא זרע אינו יכול לחדור אל הביצית. אמבריולוג/ית במעבדה בוחרים זירעון אחד תקין ומזריקים אותו ישירות אל מרכז הביצית. שיטה זו נמצאה כיעילה ביותר לטיפול באי פריון שנובע מגורם גברי.
נ
ניתוח הפקת זרע (TESE): פרוצדורה כירורגית בה נוטלים מספר דגימות מרקמת האשך, לצורך איתור תאי זרע והפריית ביציות במסגרת מחזור טיפול של הפריה חוץ גופית.
ס
סונוהיסטרוגרפיה: בדיקת אולטרסאונד שמדגימה את חלל הרחם. בבדיקה מסתייעים בהזרמת נוזל לחלל הרחם.
סריקה גנטית טרום השרשה (PGS): במסגרת הניסיונות להשיג הריון שיחזיק, PGS היא בדיקת סקר שמבצעים לעוברים לפני שמחזירים אותם לרחם. מטרתה, לזהות מראש אלו עוברים אינם תקינים ולהחזיר לרחם רק עוברים תקינים. הסריקה מזהה חוסר או עודף (אנאפלואידיות) של כרומוזומים – פגמים שמהווים גורם עיקרי להפלות ולכישלון תהליך של השרשה ברחם.
ע
עובר: נוצר כאשר תא זרע (זירעון) פוגש ביצית, חודר אליה, מתלכד עמה, מפרה אותה ומהתהליך הזה נוצר עובר בעל תא יחיד. מיד לאחר היווצרותו, העובר מתחיל להתחלק ומתפתח לאשכול של תאים. השלב בו יש לעובר
16-64 תאים נקרא מורולה (תותית) ולשלב הבא אחריו קוראים בלסטוציסט (בועית הנבט).
ערכת ביוץ ביתית: מקלוני ביוץ שמשמשים לחזות את מועד הביוץ של אישה.
פ
פאזה לוטאלית (LP): התקופה שבין הביוץ וקבלת הוסת (יש שקוראים לתקופה זו ‘תקופת ההמתנה’).
פרוגסטרון P4)): רמת פרוגסטרון נבדקת כדי לקבוע: האם התרחש ביוץ, מתי התרחש ביוץ, אם יש או היה הריון חוץ רחמי, או האם התרחשה הפלה. לפני ביוץ חלה עליה חדה של רמת הפרוגסטרון בדם ואם נקלט הריון הוא צריך להמשיך ולעלות.
פרולקטין: הורמון שמופרש על ידי בלוטת יותרת המוח ומעודד ייצור חלב אצל נשים לאחר לידה.
פרץ LH: עליה חדה ברמת LH(הורמון ההצהבה) בדם, שמסייעת לביצית להבקיע מתוך הזקיק בתהליך הביוץ. שימוש בערכת ביוץ, מאתרת בשתן עלייה ברמות ההורמון ומצביעה על כך שביוץ יתרחש במהלך 12 עד 24 השעות הקרובות.
צ
צילום רחם (HSG): בדיקה באמצעותה ניתן לחקור ולאבחן את מצב הרחם והשחלות. הבדיקה מתבצעת על ידי הזרקת חומר ניגוד אל צוואר הרחם, הרחם והחצוצרות. על ידי צילום רנטגן ניתן לקבוע האם חלל הרחם תקין והחצוצרות פתוחות. זוהי הבדיקה הטובה ביותר לבחון את תקינות החצוצרות וכן היא מציגה את מתאר הרחם.
ק
קלומיפן ציטראט/קלומיד (איקקלומין): תרופה המשמשת בטיפולי פוריות להמרצת FSH (הורמון מגרה זקיק) שמאתחל ומתניע את תהליך הביוץ.
ר
רזרבה שחלתית: הקיבולת והיכולת של שחלותיה של אישה לייצר ביציות תקינות.
רזרבה שחלתית נמוכה: משמעות מצב זה – יכולת נמוכה של השחלות לייצר ביציות.
רחם: איבר הרבייה הנשי העיקרי. העובר והשְׁלִיל מתפתחים ברחם במהלך חודשי ההיריון.
ש
שטיפת זרע: מונח בו משתמשים לתאר את תהליך ההפרדה של תאי זרע בודדים מנוזל הזרע. שטיפת זרע מתבצעת לרוב אחרי הליך איסוף ביציות מהאישה, כחלק מטיפולי הפריה חוץ גופית והליך של מיקרו מניפולציה (ICSI).
שְׁלִיל: החל מהשבוע השמיני להתעברות ועד הלידה נקרא העובר, במונחים מקצועיים, שְׁלִיל (fetus).
שפיכה נסיגתית: מצב אצל גברים בו בעת שפיכה, במקום שהזרע יצא דרך הפין הוא חודר אל שלפוחית השתן.
שק היריון: מבנה דמוי שק מלא בנוזלים שמתפתח ברחם משלבי ההיריון המוקדמים. העובר והשְׁלִיל גדלים ומתפתחים בשק ההיריון.
ת
תא זרע, זירעון: תא רבייה זכרי, מיוצר באשך ונמצא בנוזל הזרע.
תנועתיות: היכולת של תא זרע לנוע.
תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS): סיבוך נדיר של טיפולי הפריה חוץ גופית – גירוי שחלתי שמטרתו לעודד התפתחות של ביציות אצל האישה, גורם לשחלות מוגדלות והצטברות של נוזלים בבטן.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS): כאשר שחלותיה של אישה מייצרות עודף הורמונים גבריים שגורמים להתפתחות ציסטות על השחלות. חוסר איזון הורמונלי, אחד ממאפייני התסמונת, עלול למנוע ביוץ אצל נשים.